כוננים קשיחים מול SSD
כוננים קשיחים מול SSD מאוד אקטואלי מיש יש לו מחשב עדיין עם דיסק קשיח רגיל HDD!
כונני SSD Solid-State Drive (כונן במצב קשיח) קיבלו את שמם כתוצאה מסוג הזכרון עליו הם מתבססים. זכרון מסוג "מצב קשיח" הוא זכרון אשר מובסס כולו על אלקטרוניקה הנמצאת בתוך חומר קשיח כמו סיליקון, ואינו דורש חלקים נעים. כאשר המושג הופיע, הוא בא להבדיל בין זכרונות אלקטרוניים מזכרונות מבוססים צינורות ריק. בהמשך, הופיעו זכרונות אלקטרומגנטיים, והמושג solid state ממשיך לתאר היטב את ההבדל בין זכרונות אלקטרוניים לבין זכרונות אלקטרומגנטיים.
עם זאת, רובנו מכירים את כונני ה-SSD ככוננים מבוססי ה-flash (זכרון הבזק), וזאת בזכות חברה ישראלית בשם M-Systems, אשר בשנת 1995 שחררה לשוק את כונן ה-flash (המכונה לרוב Disk-On-Key, USB Stick, או פשוט כונן USB) הראשון. בתוך כעשור, נהיו כוננים כאלה פופולריים וזמינים מבחינת מחירים לקהל הרחב. אך עוד לפני כן, מצאו כוננים כאלה את מקומם בצבאות העולם, בזכות עמידותם הרבה במהלומות, ויכולת עבודה בטמפרטורות קיצוניות.
בעוד שכונני ה-Disk-on-key הקטנים מלווים אותנו כבר מספר שנים, הם אינם מהווים תחרות רצינית לכוננים קשיחים, בגלל ההבדל העצום במחיר לג'יגהבייט. כונן USB כזה עולה בימינו כ-100 ש"ח לנפח של 8GB, או בקירוב כ-10 ש"ח לג'יגהבייט. מחירו של ג'יגהבייט בכונן קשיח, לעומת זאת, הוא פחות מחצי שקל, כך שיש כאן הפרש של קרוב ל-2000% לטובת הכוננים הקשיחים.
עם זאת, חברות המייצרות כונני SSD מבינות כי עליהן לצמצם הפרשים אלה, במקביל להבלטת היתרונות של כונני ה-SSD. לכן, הן התחילו לייצר כוננים פנימיים, אשר מציעים נפח אחסון גדול יותר מכונני USB, ומצד שני מהווים תחרות ישירה יותר מול כוננים קשיחים רגילים. בתמורה לנפח המועט שהם מציעים בהשוואה לכוננים קשיחים, מציעים כונני ה-SSD מספר יתרונות חשובים (המעניינים את הצרכן הרגיל, ולא רק את הצבא). כונני ה-SSD מציעים זמני גישה טובים יותר, מכיוון שאין עיכובים מכניים בעת הפעולה. כוננים קשיחים מבוססים על דיסק מגנטי דק ומסתובב – כאשר דרושה גישה למקום מסוים בכונן, המחט הקורא צריך לזוז לרצועה הרלוונטית בדיסק, ולהתחיל לסובב אותו במהירות המתאימה (מה שנקרא spin-up,"האצת סיבוב" של כוננים קשיחים). בכונני SSD הגישה היא מיידית לכל מיקום בכונן. כתוצאה מהימנעות מחלקים מכניים, מרוויחים הכוננים מבוססי ה-flash כמה יתרונות חשובים: הם מתחממים פחות, צורכים פחות חשמל, ופעילותם שקטה לחלוטין. בנוסף לכך, הם שוקלים פחות. המאפיינים האלה הופכים אותם לאטרקטיביים במיוחד עבור משתמשי המחשבים הניידים – ואכן בשנתיים האחרונות התחילו להופיע מחשבים ניידים, ובפרט נטבוקים, המבוססים על כונני SSD. שימוש בכונני SSD במחשבים ניידים עדיף גם מבחינת האמינות – כונני SSD לא מסתכנים בפגיעה במידע בעת תזוזה, בהיעדר חלקים נעים. זאת להבדיל מכוננים קשיחים, אשר עלולים להיהרס אם מתלטלים אותם חזק בעת פעולתם.
עם זאת, מוקדם עדיין להספיד את הכונן הקשיח. זאת, בגלל מספר חסרונות של כונני ה-SSD, אשר לא יאפשרו מעבר המוני לכונני ה-SSD בעתיד הקרוב. בנוסף להיבטי המחיר הגבוה לעומת הנפח הקטן, סובלים כונני ה-SSD מבעיות נוספות. כך למשל, מהירות הקריאה שלהם טובה, אך מהירות הכתיבה במרבית הדגמים הנוכחיים איטית מאוד בהשוואה לכוננים קשיחים. מהירות הכתיבה חשובה ביותר במערכות הפעלה מודרניות עם מערכות קבצים מתקדמות, כגון NTFS של מיקרוסופט ו-ext3 של לינוקס. הדבר הופך את השימוש בכונני SSD בתור כונני מערכת לכמעט ובלתי אפשרי. קיימים כיום כונני SSD שמהירות הקריאה והכתיבה שלהם מהירה יותר מכוננים קשיחים, אך הם יקרים מאוד (בערך פי 15 מכונן קשיח בגודל פיזי דומה).
בעיה נוספת של כונני ה-SSD היא אורך חיים. כונן SSD אמור לשרוד כ-10,000 שכתובים (כתיבות על גבי מקומות שהיה בהם מידע). הדבר נשמע כמו נצח עבור כרטיס זכרון של מצלמה או disk-on-key, שהשימוש בהם הוא מזדמן. אך מערכת ההפעלה כותבת על גבי הכונן עליו מותקנת מספר רב מאוד של פעמים, לכן אורך חיים של כונן כזה בתור כונן מערכת הופך לקצר מאוד בהשוואה לכונן קשיח.
חברות הכוננים משתדלות להתגבר על בעיות אלה. בתערוכות כבר הוצגו כונני SSD המציעים 1TB של מקום, כוננים המאפרים קריאה וכתיבה במהירות של מעל 500MB/sec, וכוננים אשר אורך החיים שלהם הוא מעל 100,000 שכתובים. אך כל אלה פיתוחים שייקח זמן עד אשר יגיעו לשוק המשתמשים הרגילים, במחירים אטרקטיביים. במהלך זמן זה, יוכלו הכוננים הקשיחים להשתפר עוד. לכן, ככל הנראה, כוננים קשיחים יישארו ברירת המחדל לפחות לכמה שנים קרובות.